במבט רחב - המטופל כשלם


התייחסות הוליסטית לתלונות מקומיות המופנות לטיפול פיזיותרפי, מתוך מטרה להגיע כמה שיותר קרוב לשורש הבעיה ולטפל בה באופן יסודי .

* על התייחסות משולבת גוף-נפש, ראו במאמר הבא.  כאן

מטופלים פונים או מופנים לטיפולי פיזיותרפיה לרוב על-רקע מה שמתפרש כבעיה הקשורה למערכת התנועה. למשל: כאבי כתף, ברך, גב, לסת וכדומה.

ראשית אני בודקת את הפונה בבדיקה המקובלת והנדרשת על-ידי פיזיותרפיסטים, וגם באופן אנרגטי. אני מחפשת את המקור הראשוני לתלונות ("הבעיה הראשונית" או "המיקום הראשוני"), שהוא זו שגרם לתלונות, הוא החוליה הראשונה בשרשרת. מקור ראשוני יכול להיות במיקום מרוחק ממקום התלונה, גם במיקום שנראה "לא הגיוני". ההתייחסות הטיפולית שלי תהיה בהתאם .

אביא כאן דוגמאות להתייחסות המנואלית ההוליסטית שלי במקרים של תלונות הקשורות במערכת התנועה: כאבי-גב, כאב ומגבלת תנועה בכתף, עקמת, כאב מוקרן מהגב וטורטיקוליס (קיצור שריר הצוואר) אצל תינוקות.

מטופלת עם כאבי-גב, ובעיה ראשונית בקיבה:
מטופלת עם כאבי גב, עם ממצאי-דימות ידועים בעמוד-השדרה.
בבדיקה שלי נמצאה בעיה ראשונית בקיבה.
בעיה בקיבה בפרט ובבטן בכלל משפיעה על כל הבטן העליונה. בזמן כאב-בטן אנו מכווצים קמעה בתנועת כיפוף. תנוחת הכיפוף מרפה את המתח הטבעי בקיר הבטן וכך מקלה על הכאבים. זוהי תגובה רפלקסיבית לגירוי המגיע מהאזור. כאשר הבעיה באזור הופכת לכרונית , נראה שינוי יציבתי : כיפוף קבוע, גם אם מינימלי, של עמוד-השדרה. כתוצאה מכך נוצר שינוי בביומכניקה גם של עמוד-השדרה החזי הנמוך והמתני, וכמובן: גם של כל הגוף. במשך הזמן נוצר עיוות מכני בעמוד שדרה, גם אם מינימלי, שגורם ומוביל לתלונות על כאבי גב עם/בלי הקרנה.
האם נכון יהיה לטפל רק בגב?
הטיפול: במקרה זה כלל הטיפול שלי התייחסות לקיבה עצמה: כלי הדם המתייחסים אליה, מערכת הלימפה, המבנים השכנים לקיבה (טחול, לבלב, כליה שמאלית, מעי גס רחבי ויורד) והיחסים הביו-מכניים בינם לקיבה, פציה, שרירי בטן (טיפול מנואלי –פסיבי וכאשר מגיע השלב המתאים נעבוד גם על חיזוק אקטיבי), התייחסות לסיגמנטים הרלוונטים בעמוד השדרה (חוליות, דיסקוסים, שורשי עצבים, כלי דם).
בנוסף, הפניתי את המטופלת לקבלת ייעוץ תזונתי לפי הצורך.
הטיפול במקרה זה עסק לא רק במרכיבי מערכת התנועה ובכאב המקומי- בגב, אלא גם במה שמשפיע עליו וקשור אליו. תוצאות הטיפול: הקלה ניכרת, שיפור בטווחי תנועה של הגב ושיפור פונקציונאלי כללי. המטופלת קיבלה הוראות לתרגול לשמירת טווח התנועה שהושג.

כאבים כרוניים בכתף עם בעיה ראשונית בקיבה:
מטופל פנה אלי עם כאבים כרוניים בכתף שמאל שנמשכו כשנה.
בהסתכלות ראשונית בלטה קיפוזה ("גיבנת"), שהיתה יציבתית ולא מבנית.
בבדיקה נמצאו מגבלות טווח תנועה בכתף זו, חולשה קלה וכאבים בעיקר בתנועת הרמה מעבר לכ-100 מעלות.
הטיפול הפיזיותרפויטי בכתף הועיל במידה מסוימת בלבד וכל פעם לזמן קצר. בדקתי היכן הבעיה הראשונית שלו ומצאתי שהיא בקיבה. ואמנם לשאלתי, המטופל דיווח על "קיבה עצבנית" מזה זמן רב.
כבר לאחר הטיפול הראשון הוא דיווח על שיפור ניכר בתנועה ועל ירידה בכאבים.
לאחר מספר טיפולים הוא שוחרר עם מגבלת טווח מינימאלית בכתף וללא כאבים. גם החולשה הקלה נעלמה כלא היתה.
הוא הודרך לשמור על טווח התנועה שהושג, לתרגל חיזוק זוקפי גב ומודעות ליציבה.
הטיפול לפי מה שהמטופל "הראה" כבעיה הראשונית, איפשר להשיג ריפוי, גם אם התייחס לאזור שונה מהאזור עליו התלונן המטופל.

עקמת והקשר שלה לאברי-פנים:
כאשר כואבת לנו הבטן אנחנו מתקפלים, קרי: מתכופפים. בעיה מאד ראשונית בקיבה (הנמצאת בבטן עליונה שמאלית) יכולה להתבטא בבעיה יציבתית המתבטאת בכיפוף קדימה + הטיה שמאלה + סיבוב שמאלה. במנח זה אנו יוצאים קיצור והרפיה של האזור, "תנוחת הגנה" על הקיבה. האם זה מזכיר לכם משהו? – אכן: עקמת!!! לפיכך, האם נכון להתייחס לעקמת כאל בעיה של עמוד שדרה בלבד?
מדוע בעצם נהייתה העקמת מונופול של אורטופדים? אולי העקמת היא תוצאה של בעיה פנימית המבטאת בעמוד השדרה, ולא להיפך? – זוהי צורת חשיבה אחרת, ממנה נגזרת גישה טיפולית שונה לחלוטין.
טיפול שלי בלא מעט נערים ונערות בגיל ההתבגרות הראה שיפור יציבתי ניכר כבר אחרי הטיפול הראשון, והתקדמות יפה תוך כדי מספר טיפולים בלבד. ההתקדמות נעצרה לרוב כאשר המטופל הגיע למגבלת תנועה מבנית או קשיחה שלא אפשרה שיפור .
הטיפול שלי כולל תמיד גם תמיכה ושימור השיפור היציבתי על-ידי תרגילים המביאים לסימטריות באורך השרירים, טווחי התנועה של עמוד השדרה ומפרקי האגן, וסימטריות בכח השרירים המשפיעים על עמוד השדרה, האגן והגפיים – לפי הצורך.

כאב מוקרן מעמוד-שדרה:
כאב מוקרן על רקע בלט/פריצה של דיסק בין-חוליתי. ההתיחסות ההוליסטית הינה לבעיה המקומית (כאב, שרירים מכווצים, הקלת לחץ מקומי, שיפור טווח תנועה) ובנוסף, גם לאספקה הדמית לדיסק, לוריד המנקז אותו (כי אין ריפוי בלי אספקה דמית וניקוז תקינים), וגם לביומכניקה – כי אם יש שם בעיה ביומכנית, שום דבר לא ישתנה לטובה. טיפול בבעיה המוגדרת דיסקוגנית תכלול גם איזון ביומכני של האגן ועמוד השדרה, עבודה מנואלית על הדיסק עצמו, על החוליה עצמה, על העצב היוצא לידו, וכן התייחסות- לפי הצורך- להשפעת אברי פנים על האזור הבעייתי בעמוד השדרה. בבעיה בשורש סקראלי הטיפול יכלול גם התייחסות למוצא השרש מעצם הסקרום עצמה, למשל, גם לכלי הדם הרלוונטים ולניקוז וגם למצב העצב (דלקתי? במצב תקוע "הגנתי"? ) וגם לאברי האגן- לפי הצורך. בנוסף, יש לבדוק את מערכת הפציה.

טיפול בפציה Fascia
הפציה היא רקמת חיבור האורזת מבנים אנטומים בגופנו (שרירים, כלי-דם, עצבים, אברי פנים ועוד), מפרידה בינם לאחרים, עוטפת אותם מבחוץ וגם שולחת שלוחות פנימה. הפציה הינה המשכית לכל אורכה, מעין אוברול שעוטף אותנו מבחוץ וחודר פנימה. המבנה הרציף הזה יוצר למעשה קשרים אנטומיים בין איןסוף נקודות בגוף, מה שיוצר השפעה הדדית בין כל נקודה לנקודה. בשיטת Fascial Manipulation מחפשים הדבקויות בפציה, הנוטות להופיע לאחר טראומה פיזית כגון חבלה, ניתוח, פציעה מכל סוג, באזורים מצולקים, ואפילו במקום מרוחק ממקום הפגיעה. בטיפול משחררים הדבקויות אלה וכך משפרים תנועה- טווח ואיכות, מורידים כאב ותלונות אחרות כגון הפרעה תחושתית ומשפרים תפקוד. הטיפול משפיע גם על מקומות ואזורים אחרים של הפציה שכלל לא טופלו ישירות. הטיפול מיועד גם לתלונות על תפקוד אברי-פנים ומערכות פנימיות, לא רק מערכת התנועה.
דוגמאות למטופלים בהם טיפלתי בשיטה זו:

א. מטופל עם תלונות על כתף ימין וברך שמאל, שבגלל הכאב בה הפסיק לרוץ, שכלל לא קישר ביניהן. הטיפול הפציאלי שהתייחס לכלל התלונות שלו ומתוך החשיבה הקלינית של שיטה זו הביא לפתירת התלונות על 2 האזורים.
ב. מטופלת פנתה לטיפול עקב כאבי גב תחתון. בעברה: שבר ישן בזרוע שמאל שהשאיר אותה עם מגבלה ניכרת של טווח-תנועה בכתף. הטיפול בשיטה זו, ללא כל טיפול מקומי באזור הכתף, שיפר להפליא את טווח התנועה מכ-140 מעלות הרמה, לכ-160 מעלות, עם תנועה מדויקת יותר.
ג. מטופל עם תלונות על הפרעה תחושתית באזור הפה-לחי-גולגלת בצד אחד. עבר בירור מקיף שלא גילה דבר. 3-4 טיפולים באזור צואר, כתף, גב תחתון וקרסול שיפרו את התלונות במידה ניכרת.

- הבאתי כאן מספר תיאורים של החשיבה ההוליסטית מאחרי הטיפול שלי, שהינו פועל יוצא של ראיה רחבה של המטופל, ולא רק של בעייתו המקומית. הידע והיכולות של מאפשרים לי מבט רחב ביותר, ממספר זויות. בבסיס הטיפול נמצאת התפישה שמתוך הקשבה למטופל- לדבריו ולגופו- נוכל להגיע למקור הבעיה. תפקידנו לכבד זאת ולטפל בהתאם.