מכף רגל ועד ראש: סיפורים שונים


כאב גב תחתון עם "כאב לב":
ד., כבת 75, הגיעה לטיפולי לאחר מספר ימים של כאבי גב תחתון, במיוחד בעכוז ימין. טיפול ששילב איזון ביומכני של מפרקי האגן, הגב וגף תחתון, יחד עם התייחסות לפציה, ולהתרחשות במשפחה שארעה בסמוך להופעת הכאבים, שיחררה אותה מכאב תוך מספר ימים.
ד. פנתה אלי עם כאב בעכוז ימין שהופיע כמה ימים קודם לכן. תפקודית: התקשתה לשבת על האסלה

בבדיקה:

בעמידה: ניכרת סטיה לשמאל
תנועתיות ע"ש מותני טובה יחסית לגילה.
Right Sacro-Iliac Jt. תקוע כמעט לגמרי.
SLR: בימין כ-30 מעלות , כ-80 בשמאל.
כוח, תחושה ורפלקסים: שמורים.
הטיפול:

התחלתי בטיפול אנרגטי הקשור לארוע מסוים שעבר אחד מילדיה ולמערכת היחסים בינה לאותו הילד בעקבות ארוע זה. הטיפול המנואלי היה מיועד לאיזון האגן.
כבר בסיום טיפול זה היא הרגישה הקלה גדולה בכאב באזור האגן.
בהגיעה לטיפול הבא היא דווחה על שיפור ניכר בתלונות על הגב, וכן על שיפור ניכר ביחסים בינה לאותו הילד: "הרבה דברים נפתחו". מפרק ה-SIJ הימני עדיין היה תקוע ומנואלית הטיפול התרכז במערכת העיכול.
לטיפול השלישי היגיעה עם תלונות קלות על חוסר נוחות באיזור L4-5. סיפרה על שינוי מדהים לטובה בקשר עם אותו ילד.
איבחנתי חולשה קלה בשריר ה- Gluteous Max.- קיבלה הדרכה לתירגול עצמי.
בטיפול זה בדקתי אותה גם לפי שיטת Fascial Manipulation - טיפול ברקמת הפציה. מכיוון שהיו ממצאים זימנתי אותה לתור נוסף, על-מנת להיות בטוחה שמקסמתי את יעילות הטיפול.

לטיפול האחרון היא הגיעה ללא תלונות כלשהן, לא לגבי אזור הגב, לא לגבי אזור העכוז ולא תלונה שייכת אחרת. גם לפי שיטת ה- FM לא היו ממצאים. הטיפול היה אנרגטי בעיקרו לגבי נושאים משפחתיים ואחרים והיא שוחררה מטיפול.



צליפת שוט (Whiplash):
זוהי פגיעה שכיחה ביותר, לצערנו. לרוב היא מתרחשת כאשר מישהו נכנס עם רכבו מאחור ברכב הנפגע, למשל פגיעה מאחור באדם היושב ברכבו העומד באור אדום. הנהג ברכב הקדמי הוא זה שעובר צליפת שוט: הראש (הניצב על הצואר) מוטח קדימה, אחורה ושוב קדימה.
הפגיעה היא לרוב בצואר אך יכולה להיות גם במבנים נוספים. תלונות אופיניות לאחר צליפת שוט: כאבים לכל אורך עמוד-השדרה שיכולים להתפשט לכוון הגפיים, כאבי-ראש, הפרעות בלעיסה, כאבים סביב מפרק הלסת, הפרעות בראיה, שמיעה (כולל צלצולים באזניים), הפרעה בשווי-משקל, בזכרון, בריכוז, ביכולות קוגנטיביות, בשינה, וגם עצבנות, חוסר סבלנות וכד'. אני ממליצה בחום לכל מי שעובר פגיעה מסוג זה, במידה ואין איסור מפורש, להגיע לטיפול מה שיותר מהר.
מקרה ראשון: א.א., בת 25: טיפול אחד ודי : המטופלת פנתה אלי כחודשיים לאחר שעברה פגיעה מסוג צליפת-שוט. כאבים שהופיעו מיד לאחר התאונה חלפו כמעט לגמרי עם טיפול תרופתי, אבל עדיין המשיכו להציק בישיבה ממושכת. בבדיקה נמצאו מגבלות קלות בתנועות הצוואר. הטיפול כלל איזון אנרגטי ופיזי של עצמות הגולגולת, טיפול בפחדים שהופיעו ברגע התאונה, וטיפול בצוואר. בסיום הטיפולים: תנועות הצואר היו מלאות, יפות וחופשיות מכאב.
מקרה שני:  א.ק., בת 48 : חזרה לתפקוד מלא לאחר 9 ימים. המטופלת פנתה אלי למחרת היום בו נחבלה בתאונת דרכים. בבדיקה היו מגבלות בתנועת הצוואר. הטיפול היה משולב- פיזי ואנרגטי, והתייחס לצוואר, לגב המרכזי והתחתון ולעצם הלשון,  וכן לתחושות ההלם והכעס שהופיעו בעקבות התאונה. כמו-כן, המטופלת קיבלה הדרכה לתרגול מתאים. לאחר 4 טיפולים במשך 9 ימים חזרה המטופלת לתפקוד מלא וללא תלונות.


אצבע- הדק Trigger Finger
אצבע הדק הוא מצב שכיח, שבו אחד מהגידים המכופפים ביד עובר תהליך דלקתי, הוא, או המעטפת שלו, מתעבים וההחלקה שלו בתוך השרוול שלו נעצרת עקב זאת. ההשתחררות היא על-ידי "קפיצה"- שחרור פתאומי כמו שחרור של הדק.
הטיפול המקובל בפיזיותרפיה כולל טיפול בגלי קול, מסג מקומי, חימום בשיטות אחרות, והתקנת סד לפי שיקול מרפאה בעיסוק. התוצאות לרוב דלות.

ג., בן 77, פנה אלי עקב אצבע-הדק באגודל ימין. בבדיקה מצאתי התעבות אופיינית, כואבת. 2 טיפולים בשיטת Fascial Manipulation (FM) החזיר אותו לתפקוד מלא עם היד.
ג. פנה אלי כאשר האגודל הפריע לו לתפקוד: התקשה להחזיק ביד אפילו כוס קפה, האגודל השפיעה "קולות", כאב לו בבסיס האגודל כל הזמן עם התגברות בכל מאמץ קל.

בבדיקה:
טווחי תנועה מלאים, אקטיביים, פסיביים ונילווים, של האגודל, שורש- כף היד, ושאר האצבעות.
ניתן היה למשש התעבות (נודול) אופייני באזור כרית האגודל; המישוש גרם להופעת הכאב המוכר.

הטיפול:
טיפלתי בו ב-FM עם הטבה ניכרת כבר לאחר טיפול אחד. לאחר 2 טיפולים בשיטה זו, יחד עם סד מנוחה, ההתעבות האופיינית כמעט ולא הורגשה.
בטיפול השני הוספתי גם טכניקות משיטת ה- IMT.
לטיפול השלישי הוא הגיע עם כאב ברמה של 1/10, אך עדיין היו ממצאים לפי שיטת ה- FM, וטיפלתי בהתאם.
לא היה צורך בטיפול נוסף.


כאב באזור הזנב:
ג., בן 45, הגיע לטיפול עקב כאבים באזור הזנב המופיעים בעיקר בישיבה. בנוסף התלונן על מגבלת תנועה מסוימת בירכיים שהפריע לו בתרגול. שילוב של טיפול בשיטת Fascial Manipulation יחד עם התייחסות אנרגטית למשבר בעסקים שחווה לאחרונה והדרכה לתירגול מתאים, שיפרו את התלונות למינימום, ואיפשרו לו להמשיך בתירגול ללא בעיה.

ג. הגיע בשל תלונות על כאבים באזור הזנב, מגבלה על תנועות ירכיים המפריעה בתרגילים מסוימים.
ברקע: בריא, למעט רגישות מסוימת לכמה דברי מזון שלמד להימנע מהם.
בבדיקה:
תנועות עמוד שדרה טובות, חסר תנועות במפרק ירך ימני, בדיקה נוירולוגית תקינה, שווי משקל קצת פחות תקין בעמידה על רגל ימין.
בבדיקה לפי שיטת Fascial Manipulation: נמצאו נקודות רבות רלוונטיות לטיפול, בעיקר באזור האגן והירכיים. הדרכתי את ג. בתרגול המיועד בעיקר להרפיית שרירים מסוימים.

הטיפול:
התחלתי את הטיפול במימד הפיזי, לפי שיטת Fascial Manipulation.
בפגישה השניה ג. ציין הטבה ניכרת, ושהכאב מופיע כעת רק בקימה משינה, ואינו מופיע בישיבה. גם בתירגול הוא חש הקלה בכאב והטבה בביצועים. המשכתי בטיפול לפי שיטת Fascial Manipulation, והדרכתי אותו הפעם בתרגול למתיחת שרירים, אלה שביקשתי לתרגל את ההרפיה שלהם לאחר הטיפול הראשון.
בהגיעו לפגישה השלישית הוא סיפר שאין כל שינוי מבחינת התלונות על האגן. בבדיקת לפי Fascial Manipulation - לא היו ממצאים רלוונטיים. אנרגטית: טיפלתי בקשר בינו לבין לקוח, קשר שהכניס אותו למצוקה רבה בבחינות שונות.


סקלרודרמה

ת. פנסיונרית, חלתה בסקלרודרמה מספר חודשים לאחר צאתה לפנסיה. הגיעה לטיפולי כ-6.5 שנים לאחר התפרצות המחלה ואני מטפלת בה פעם בשבוע בחודשים האחרונים. אתאר כאן את הטיפול במטופלת.
סקלרודרמה היא מחלה סיסטמית, נדירה, אוטואמיונית, המאופיינת בשקיעת קולגן בעור, באברי פנים ובכלי דם. אספקת הדם נפגעת, העור מתעבה, ומתפתחת הצטלקות של כל איבר נגוע. התוצאה היא מגבלות תנועה ופגיעה באברי-פנים. 
 ת. מטופלת במרפאה ייעודית למחלה ומטופלת תרופתית באקטמרה, טרקליר ופמוטידין. לפני פרוץ המחלה היתה בריאה. תפקודי כליה, כבד ולב- תקינים. תפקודי ריאה: 82% ממצופה. מערכת עיכול: תלונות לסירוגין, צרבות, ירדה 10 ק"ג מאז פרוץ המחלה. בקבלתה: מתפקדת כפי יכולתה ולמרות מגבלות התנועה בכל הגוף כמעט. יש לציין במיוחד: רזה, נראית ללא שומן תת עורי, פנים כמעט ללא מימיקה למעט קמטים אופייניים סביב הפה ואף אופייני למחלה. מעט קיפוטית. ברך ימין נמצאת בקונטרקטורה של כ-20 מעלות כיפוף. צליעה- בהתאם. מגבלת פתיחה של הפה: כחצי הטווח. מגבלה בתנועות התקה של מפרקי הלסת. מגבלת תנועה של הלשון. האכילה- בהתאם. מגבלות תנועה קשות בכל מפרקי האצבעות. איגרוף- כחצי טווח. מפרקי שורשי כפות הידיים: כ-0 מעלות PF, כ-25 מעלות DF. תפקוד כפות הידיים ירוד בהתאם אך עם זאת ת. מתעקשת על ביצוע כל מה שהיא כן יכולה. חסר תנועה של כ-15 מעלות בכל כיווני התנועה במרפקים. נשימה רדודה-הרחבה מועטה של בית החזה. תלונות פונקציונאליות: בעיקר על קושי באכילה (מפתח הפה הוא כחצי מהנורמה), על תפקוד מוגבל כפות הידיים, ירידה בתפקודי נשימה, תפקוד מערכת העיכול. קיבלה בעבר הדרכה ממרפאה בעיסוק. מתרגלת פילאטיס 3 פעמים בשבוע. יוצאת להליכות. בקבלתה: מתלוננת על נוקשות כללית, כאבים לאורך רגל שמאל בצידה החיצוני שמפריעים לה לישון. מטרות הטיפול והטיפול כוללים: 

  • הורדת כאב לאורך רגל שמאל  - בשיטות מנואליות שונות ותרגול עצמי.
  • שיפור נשימה - הדרכה לביצוע תרגילי נשימה להרחבת בית חזה על אזוריו השונים, גם בעזרת טריפלו.
  • שימור ושיפור כוח ושווי משקל -  תרגול עצמאי  ובשיעורי פילאטיס.
  • שיפור ושימור טווחי תנועה:
  •  ע"י טיפול מנואלי בשיטת Fascial Manipulation  (FM), בעיקר (אבל לא רק) בפציה השטחית, ובשיטות מנואליות אחרות.
  • הדרכה לשמירת טווחי תנועה מפרקיים, ולמתיחות משולבות של מספר מפרקים באותו הזמן.
  • טיפול מנואלי בשיטות שונות (FM, IMT) לשיפור תפקוד מערכות העיכול והנשימה.
  • המלצה לפנות לייעוץ אצל קלינאית תקשורת בנוגע לאכילה ולשקול פניה חוזרת לריפוי בעיסוק.

 בעקבות הטיפול: 

  • ברך ימין הגיעה לטווח מלא תוך מספר טפולים ומאז הטווחים שמורים.
  • הכאב לאורך רגל שמאל מציק הרבה פחות.
  • הושגו עוד כ-20 מעלות בכתפיים בהרמת הידיים.
  • שיפור קל ביכולת לתרגל עם טריפלו.
  • שיפור המודעות לתיקון היציבה ביום יום.
  • ירידה ברגישות למגע עמוק בבטן ובחזה.

לצערי יש מפרקים בהם לא הצלחתי להשיג כל שיפור בטווח התנועה- שורשי כפות הידיים, האצבעות והלסתות. אלה המפרקים הנמצאים מתחת לסקלרודרמה לינארית. מאידך, כאשר אושפזה עקב פצע מזוהם מעל אחד המפרקים ולא טיפלתי בה כחודש, היה קל ומשמח להשיג בטיפול אחד, את הטווחים שמעט נסוגו בשאר הגוף. מחלה כרונית, במיוחד כזו הדורשת משטר של התנהגות מצד המטופל ומשמעת עצמית, היא מאתגרת. ת. היא מטופלת מודעת ובעלת משמעת עצמית, השומרת על עצמה בתירגול קבוע ומסודר, עצמאי ובשיעורי פילאטיס. חשוב לציין שיש לה קשר טוב, תומך וזמין עם הרופאה שלה, קשר שמקל על כל מטופל להתמודד עם המחלה.
אחת מתופעות הסקלרודרמה היא התפתחות פצעים מעל מפרקים ועצמות שטחיות, שגם נוטים לפתח קלצינוזיס. המחלה גורמת (בין השאר)  לריפוי מאתגר  של כל פצע: אזור נרחב (מעבר לגבולות הנראים של הפצע) מפתח הידבקויות, הצטלקות עמוקה, כואבת, שמגבילה מאד את טווח התנועה. בנקודת הזמן הנוכחית אנו מתמודדות עם פצע קטן ומזוהם שהחל לפני כמעט 4 חודשים, והוא עדיין בשלב ההצטלקות. קוטרו היום כ-2 מ"מ אך הוא גורם גם לכאב וגם להדבקויות לעצם שמתחתיו באזור בקוטר של מספר ס"מ סביבו. תהליך הריפוי האיטי שלו גרם להתקדמות מאד איטית וזהירה בתהליך העבודה על שיקום טווח התנועה במפרק, כדי לא לפגום בהגלדה של הפצע. לאחר מספר שבועות השגנו תנועה מלאה במפרקים מעליו היה הפצע, אך עדיין, בסוף התנועה מופיעה מתיחה ניכרת של האזור שהיא גם כואבת.
בשלב מסוים הופיע כאב אקוטי ועז לאורך רגל ימין, שהגיב מצוין ובמהירות לטיפול בשיטת ה-FM – ירד משמעותית לאחר טיפול אחד, ונעלם אחרי הטיפול השני בשיטה.
לסיכום: מחלה כרונית ומאתגרת, המגיבה טוב מאד ובמהירות לטיפול בשיטת FM המיועד לשיפור טווחי תנועה מפרקיים ושל רקמות רכות, ולהקלה על כאבים הנובעים ממערכת הפציה. המחלה דורשת טיפול רב-תחומי, זמין ונגיש- לפעמים מיידי, ויש לוודא עם המטופל שהוא אמנם זוכה לטיפול כזה.  במקביל, המחלה דורשת גם הענות גבוהה מצד המטופל לטיפול עצמאי, מתוך מודעות ומשמעת עצמית.