רונית גלעד
פזיותרפיסטית
מטפלת אנרגטית
 
 
דף הבית >> מאמרים, תרגילים וטיפים >> התייחסות הוליסטית לתלונות מקומיות


התייחסות הוליסטית לתלונות מקומיות המופנות לטיפול פיזיקאלי


המאמר מתאר דרך התייחסות כוללנית לתלונות מקומיות של מטופלים, הנעשית בכלים פיזיים/אנרגטיים ואלטרנטיביים שונים, כאשר המטרה היא להגיע מה שיותר לבסיס הבעיה ולטיפול יסודי בה.

הפניות של מטופלים לטיפולי פזיוטרפיה נעשות לרוב על-רקע מה שמתפרש כבעיה הקשורה למערכת התנועה. למשל: כאבי כתף, ברך, גב, לסת וכדומה.
אתאר כאן את גישתי הוליסטית למספר מטופלים שהופנו עם תלונה על בעיות במערכת התנועה.
המטופלים נבדקים על-ידי בבדיקה הפזיוטרפויטית המקובלת והנדרשת, ובנוסף: בטכניקות אלטרנטיביות שונות.

הבדיקה הלא קונבנציונאלית באה, בין השאר, לחפש את המקור הראשוני לתלונות, מה שקרוי "הבעיה הראשונית" או "המיקום הראשוני". התפישה היא שבעיה ראשונית זו היא זו שגרמה לתלונות, והיא החוליה הראשונה בשרשרת. בעיה הראשונית יכולה להיות במקום מרוחק ממקום התלונה. היא יכולה גם להיות במקום שהקשר שלו למקום התלונה אינו יכול להיות מוסבר בכלים מדעיים מקובלים.
ההתייחסות הטיפולית ההוליסטית המתוארת כאן כוללת לכן לא רק התייחסות לתלונה המקומית אלא גם למקור הבעיה, לבעיה "הראשונית". בנוסף, יש התייחסות נרחבת לא רק לכאב או לשריר מקוצר, למשל, (כפי שנהוג בפזיוטרפיה) אלא גם לאברי-פנים, להזנה הדמית, לעצבים ועוד ועוד.
אביא כאן דוגמאות להתייחסות המנואלית ההוליסטית שלי במקרים של כאבי-גב, כאב ומגבלת תנועה בכתף, עקמת, כאב מוקרן מהגב וטורטיקוליס (קיצור שריר הצוואר) אצל תינוקות.

דוגמא א':
מטופלת עם כאבי גב, עם ממצאי-דימות ידועים בעמוד-השדרה.
בבדיקה שלי נמצאה עם בעיה ראשונית בקיבה.
בעיה בקיבה בפרט ובבטן בכלל משפיעה על שרירי בטן. אם נזכר לרגע בהרגשתנו בזמן כאב-בטן, נזכור כיצד היינו מכווצים קמעה בתנועת כיפוף. כלומר: שרירי הבטן הופעלו כאן או לחילופין: הופעל מנגנון שגרם להרפיה מבוקרת של שרירי הגב. כל זאת בא כדי לכופף אותנו ולהרפות את המתח הטבעי בקיר הבטן וכך להקל על הכאבים. כתוצאה מהבעיה בקיבה הוצף הסיגמנט הרלוונטי בעמוד השדרה בגירויים שהגיעו ממנה והופיעה תגובה רפלקסיבית שגרמה לירידה בכוח שרירי הבטן. שרירים אלה מהווים למעשה את הקיר הקדמי של הגב. אצל המטופלת נראה שינוי יציבתי –כיפוף קבוע, גם אם מינימלי, של עמוד-השדרה. כתוצאה מכך נוצר שינוי בביומכניקה גם של עמוד-השדרה החזי הנמוך והמתני. כאשר הבעיה בקיבה הינה כרונית היא יוצרת עיוות מכני בעמוד שדרה שגרם והוביל לתלונות על כאבי גב עם/בלי הקרנה.
האם נכון יהיה לטפל רק בגב?
הטיפול: במקרה זה כלל הטיפול שלי התייחסות לקיבה עצמה: כלי הדם המתייחסים אליה (עורקים, ורידים- ראשיים ומשניים) ניקוז לימפתי, המבנים השכנים לקיבה (טחול, לבלב, כליה שמאלית, מעי גס רחבי ויורד) והיחסים הביו-מכניים בינם לקיבה, פציה ביטנית, שרירי בטן (טיפול מנואלי –פסיבי וכאשר מגיע השלב המתאים נעבוד גם על חיזוק אקטיבי), התייחסות לסיגמנטים הרלוונטים בעמוד השדרה (חוליות, דיסקוסים, שורשי עצבים, כלי דם).
בנוסף, אפנה את המטופלת לקבלת ייעוץ תזונתי לפי הצורך.
הטיפול במקרה זה עסק לא רק במרכיבי מערכת התנועה ובכאב המקומי- בגב, אלא גם במה שמשפיע עליו וקשור אליו. תוצאות הטיפול: הקלה ניכרת, שיפור בטווחי תנועה של הגב ושיפור פונקציונאלי כללי. המטופלת קיבלה הוראות לתרגול לשמירת טווח התנועה שהושג.

דוגמא ב':
מטופל פנה אלי עם כאבים כרוניים בכתף שמאל שנמשכו כשנה.
בבדיקה נמצאו מגבלות טווח תנועה בכתף זו, חולשה קלה וכאבים בעיקר בתנועת הרמה מעבר לכ-100 מעלות.
הטיפול הפזיוטרפויטי בכתף הועיל במידה מסוימת בלבד וכל פעם לזמן קצר. בשלב זה בדקתי מהי "הבעיה הראשונית" שלו ומצאתי שהיא הקיבה. ואמנם, המטופל דיווח על "קיבה עצבנית" מזה זמן רב.
כבר לאחר הטיפול הראשון הוא דיווח על שיפור ניכר בתנועה ועל ירידה בכאבים.
לאחר מספר טיפולים הוא שוחרר עם מגבלת טווח מינימאלית וללא כאבים. גם החולשה הקלה נעלמה כלא היתה.
הוא הודרך לשמור על טווח התנועה שהושג.
אצל מטופל זה לא נמצא ליקוי יציבתי בולט שיכול להיות מוסבר על-ידי בעיה בקיבה.
גם אנטומית, אין קשר ישיר בין המבנים (קיבה וכתף), גם לא נוירולוגית. האם התלונות על הכתף הופיעו יחד עם הופעת הבעיה בקיבה?- המטופל לא ידע לציין זאת. אבל הטיפול לפי מה שהמטופל "הראה" כבעיה הראשונית, איפשר להשיג ריפוי, גם אם הוא לא נתמך הגיונית.

דוגמא ג':
כאמור, כאשר כואבת לנו הבטן אנחנו מתקפלים, קרי: יוצרים כיפוף. כלומר, בעיה מאד ראשונית בקיבה (הנמצאת בבטן עליונה שמאלית) יכולה להתבטא קודם כל בבעיה יציבתית המתבטאת בכיפוף קדימה + הטיה שמאלה + סיבוב שמאלה. במנח זה אנו יוצאים קיצור והרפיה של האזור, או מה שאנו קוראים: "הגנה" על הקיבה. האם זה מזכיר לכם משהו? – אכן: עקמת!!! לפיכך, האם נכון להתייחס לעקמת כאל בעיה של עמוד שדרה בלבד?
מדוע בעצם נהייתה העקמת מונופול של אורטופדים? אולי העקמת היא תוצאה של בעיה פנימית המבטאת בעמוד השדרה, ולא להיפך? – זוהי צורת חשיבה אחרת, המביאה גם לגישה טיפולית שונה לחלוטין.
טיפול בלא מעט נערים ונערות בגיל ההתבגרות הראה שיפור יציבתי ניכר כבר אחרי הטיפול הראשון, והתקדמות יפה תוך כדי מספר טיפולים בלבד. ההתקדמות נעצרה לרוב כאשר המטופל הגיעה למגבלת תנועה מבנית או קשיחה שלא אפשרה שיפור נוסף.
הטיפול כולל תמיד גם תמיכה ושימור השיפור היציבתי על-ידי תרגילים המביאים לסימטריות באורך השרירים, טווחי התנועה של עמוד השדרה ומפרקי האגן, וסימטריות בכח השרירים המשפיעים על עמוד השדרה, האגן והגפיים – לפי הצורך.

דוגמא ד':
כאב מוקרן על רקע בלט/פריצה של דיסק בין-חוליתי. ההתיחסות ההוליסטית הינה לבעיה המקומית (כאב, שרירים מכווצים, הקלת לחץ מקומי, שיפור טווח תנועה) ובנוסף, גם לאספקה הדמית לדיסק, לוריד המנקז אותו (כי אין ריפוי בלי אספקה דמית וניקוז תקינים), וגם לביומכניקה – כי אם יש שם בעיה ביומכנית, שום דבר לא ישתנה לטובה. טיפול בבעיה המוגדרת דיסקוגנית תכלול גם איזון ביומכני של האגן ועמוד השדרה, עבודה מנואלית על הדיסק עצמו, על החוליה עצמה, על העצב היוצא לידו, וכן התייחסות- לפי הצורך- להשפעת אברי פנים על האזור הבעייתי בעמוד השדרה. בבעיה בשורש סקראלי הטיפול יכלול גם התייחסות למוצא השרש מעצם הסקרום עצמה, למשל, גם לכלי הדם הרלוונטים ולניקוז וגם למצב העצב (דלקתי? במצב תקוע "הגנתי"? ) וגם לאברי האגן- לפי הצורך.

דוגמא ה':
טורטיקוליס (קיצור של שרירי הצוואר, מצב הגורם להפנית הראש לצד אחד. שכיח אצל תינוקות) קיצור שריר יכול להיות סיבה או תוצאה. עלינו לברר זאת ולטפל בסיבה הראשונית מצב, כמו- גם במקום התלונה עצמו, לפי הצורך. כאשר מדובר בתינוק, התופעה עלולה לנבוע בגלל מנח בעייתי ברחם. מנח זה גורם להופעת קיצור שרירים בכוון מסוים (בצוואר, סביב האגן), וכתוצאה מזה הראש נשאר בהטיה וסבוב.
האם הבעיה המתבטאת בצוואר מקורה רק במבנים צוואריים?
למנח הראש יש גם השלכה על מבנים נוספים פרט לשרירי הצוואר: על קרומי חוט השדרה, קרומי המוח, כלי-דם, ועלולות להופיע בעיות נילוות. הטיפול יתייחס לכל למבנים אלו, כאשר אנחנו נצפה גם לשיפור בתפקודים אחרים בעקבות הטיפול ולא רק למנח הראש.
שכיח שבעיה זו כוללת גם מצב שבו האגן או עצם העצה אינם מאוזנים. עצם העצה המחברת בין האגן לעמוד-השדרה, נחשבת כציר התנועה של הגוף, וכאשר היא אינה מאוזנת ביומכנית היא תגרום לסטיות ביומכניות של כל הגוף.
טיפול כאן יכלול, לפי הצורך, איזון האגן ומפרקיו, טיפול בשרירים המשפיעים על האגן בהתאם לממצאים (אורך, חיוניות השריר, איכות הכיווץ), איזון עצמות הגולגולת, טיפול במבנים תוך-גולגלתיים כגון כלי דם וקרומים, טיפול מנואלי עדין (במיוחד אצל תינוקות) להרפיית השריר המקוצר והארכתו, והדרכה (למטופל או להורים) כיצד לשמור על אורך השרירים. בהתאם לגילו של המטופל נדריך גם בתרגול פונקציונאלי שמיועד להפעלה ושמירת אורך סימטרי של השרירים.

- הבאתי כאן מספר תיאורים של החשיבה ההוליסטית מאחרי הטיפול שלי, שהינו פועל יוצא של ראיה רחבה של המטופל, ולא רק של בעייתו המקומית. בבסיס הטיפול נמצאת התפישה שמתוך הקשבה למטופל- לדבריו ולגופו- נוכל להגיע למקור הבעיה. תפקידנו לעשות זאת, לכבד זאת ולטפל בהתאם.



Go Back  Print  Send Page

                                                          הוד-השרון         0544-576157  (08:00-18:00)        r-gilad@inter.net.il 

                                                                           כל הזכויות שמורות לרונית גלעד  ©            

                                       
                                                                                           
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים